האם כלב של יהודי צריך אוכל כשר?

בהלכה היהודית מקובל לחלק את המצוות לשני סוגים: תרי"ג מצוות בהן מחויבים  כלל היהודים, ושבע מצוות בני נח, בהן מחויבים בני האדם שאינם יהודים. ומה לגבי חיות השייכות ליהודים? האם עצם הבעלות וכפיפות החיה ליהודי מקימה חיוב לחיה עצמה? באופן ספציפי, במאמר זה נבדוק האם כלב השייך לבעלים יהודי מחויב לאכול אוכל כשר בלבד או שמא לא.

על יחסה של ההלכה לבעל החיים ועל חלקו של כלבו של יהודי באכילת אוכל כשר למהדרין, יכתב במאמר זה.

  • קיומן של הלכות ביחס לבעלי חיים של יהודים

באופן כללי, חשוב לדעת שישנן מצוות שונות ביחס לבעלי חיים- ביחס לבעלי חיים שנמצאים בבעלותו של יהודי, אך לא בהכרח. כך, למשל, אדם שמחזיק בבעל חיים מצווה להאכיל את בעל החיים קודם שיסעד בעצמו. באופן דומה, קיימת מצווה לסייע לבעל חיים שקורס תחת משא שהוא סוחב על גבו. קיימות עוד מצוות רבות כאלו במסגרת צער בעלי חיים, למשל.

עם זאת, יש להבחין בדבר חשוב: קיים הבדל בין חובת החיה לנהוג בצורה מסוימת, לבין חובת האדם לנהוג כלפיה או בה בצורה מסוימת. החיה אינה חייבת, כשלעצמה, בחיובים הלכתיים; אך לאדם קיימים חיובים, של תעשה או של לא תעשה, ביחס לחיה.

לעניין אוכל כשר, כפי שיורחב מיד, אין לכלב עצמו איסור לאכול אוכל לכלבים לא כשר- אך בנסיבות מסוימות, לאדם אסור להאכיל את כלבו במאכלים לא כשרים.

  • סוגי אוכל כשר

אפשר לחלק את סוגי האוכל שאסור באכילה לשני חלקים: הראשון הוא אוכל שאינו כשר כשלעצמו, דוגמת חזיר או חיות טמאות אחרות; והשני הוא אוכל שאסור באכילה בזמנים מסוימים, דוגמת חמץ בפסח שמותר באכילה בכל ימות השנה, אך לא בפסח מדין כשרות לפסח.

  • האם כלב של יהודי חייב באוכל כשר?

כאמור, הכלב עצמו לא חייב לאכול אוכל כשר ואין מניעה להאכיל אותו באוכל לא כשר- למעט דברים שאיסורם בהנאה. כלומר, מאכלות אסורים שנאסרו גם בהנאה, אסור להאכיל בהם את הכלב, כיוון שיש בכך הנאה לבעלים. דוגמאות לכך הן איסור בשר וחלב, שאסור לא רק באכילה אלא גם בבישול ובהנאה; וכן איסור חמץ, למשל, שנאסר גם בהנאה במהלכו של חג הפסח ולכן אסור להאכילו בו את הכלב בפסח.

מהיכן לומדים כלב של יהודי אינו חייב באוכל כשר?

לומדים זאת מפרק כ"ב בשמות, בו נמצא פסוק המורה על השלכת מאכלות אסורים לכלב, לאור העובדה שהיהודי לא יכול לאכול אותם. מפסוק זה ניתן ללמוד שאף שליהודי אסור לאכול אוכל שאינו כשר, אין כל מניעה שהכלב יאכל אותו- למעט אם האיסור על המאכל הוא גם איסור של הנאה ממנו, ואז גם האכלתו של הכלב במזון גורם לבעלים היהודי לעבור על המצווה.